יפה קול על שיר השירים רבה ח׳:ו׳:א׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ח׳:ו׳:א׳
6 שִׂימֵנִי כַחוֹתָם. אָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאָמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמִּנִּיתִיךָ קְפוֹקְלִיטוֹר קוֹזְמוֹקְרָטוֹר עַל בְּרִיוֹתַי, אֵין לְךָ עֵסֶק בְּאֻמָּה זוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים ה, כ: וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, וְכִי יֵשׁ חשֶׁךְ לְמַעְלָה, וְהָא כְתִיב דניאל ב, כב: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, וּמַהוּ מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁקָּרוּי חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, טז: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין.
פירוש יפה קול על שיר השירים רבה ח׳:ו׳:א׳
6 מה שתשבת בלבך. והיינו כחותם על לבך וזה ההסכמה שהסכמת בלכך שהחותם הוא תאר הקיום כחתום שטרות:
7 קרא הקב"ה למה"מ. עמ"ש בש"ר פמ"א. ומ"ש זה מה"מ שקרוי חשך בתנחומא פ' וישב איתא וחשך על פני תהום זה מלאך המות המחשיך פני הבריות:
8 אל תקרי חרות אלא חירות. בעל נחלת אבות כתב שדרשו כן מדהל"ל חקוק וכתיב חרות. ויתכן כיון דהכתב היה מפולש מעבר אל עבר וכדאיתא בפ"ק דמגילה מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין לא היל"ל אלא חרות בלוחות או בתוך הלוחות: